יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

ניהול מסמכים בדוקס באמצעות - Doctupus

בפוסטים הקודמים הדגמתי שיטה שבאמצעותה הדגמתי כיד לנהל מסמכים בדרך נגישה ופשוטה. 
הדוקטיפוס הינו סקריפט (סקריפטים הם קטעי קוד, בשפות שונות, שנועדו לעשות פעולה כלשהי. ) .
הפעולות שעושה הסקריפט ההפוכות אותו לשימושי ויעיל:
1. הסקריפט פותח לכל התלמידים מסמך דוקס ובאופן אוטומטי יוצר שיתוף בין המורה לתלמיד. 
2. באמצעות הסקריפט ניתן לחלק את הכיתה לשלוש קבוצות. לכל קבוצה לשייך משימה שונה. (קידום הלמידה הדיפרנציאלית) 
3. באמצעות הדוקטיפוס מתבצעת תקשורת מיילית בין המורה לתלמיד. התלמיד מקבל מייל מהמורה עם 
    הוראות והפנייה למשימה ולמסמך הדוקס. המורה שולח לתלמיד את ההערכה. 
4. למורה נוצר מסד נתונים, מערכת L.M.S - הכוללת את שם התלמיד, קישור למסמך הדוקס שנפתח.
5. בפשטות המורה יכול להיכנס בכל עת למסמך של התלמיד ובאמצעות הוספת הערה - ביצוע הערכה מעצבת. 
6. בסיום התהליך ולאחר שנוצר התוצר המוגמר - המורה שולח משוב לתלמידים (למייל האישי) והמערכת
    סוגרת 
את אפשרות עריכת המסמך . 

אז איך מתחילים?
א. הכנות לפני העלאת הסקריפט:
    1. פתיחת תיקייה בדוקס הנושאת את שם היחידה למשל: "הסתיו". 
    2. פתיחת מסמך דוקס עם המשימה . 
    3. ניתן להכין עד שלושה מסמכים ברמות שונות. 
    4. פתיחת גיליון אלקטרוני בדוקס הנושא את שם המשימה. 

להמשך - סרטון הדרכה מפורט שהכין פאיד דיבבמסגר 



דוגמא למשימה עם שימוש בכלי: 
במסגרת שיעורי גיאוגרפיה למדו הילדים על המזרח התיכון דרך ניתוח מפות נושאיות באטלס. 
בחרתי 3 מפות:
כלכלית, דת ואוכלוסייה ואקלים. 
לכל מפה בניתי מסמך דוקס להלן. 
שהפעלתי את הסקריפט בשלב חלוקת המשימות בין התלמידים שיבצתי לכל תלמיד את המשימה שמתאימה לרמתו. 
כלכלית - רמה גבוהה, אקלים - רמת הכיתה ואוכלוסייה לתלמידים מתקשים מעט. 
כל תלמיד קיבל למייל את המשימה. הם לא השוו בינהם וקבלו ממני דרך המייל הפנייה אישית. 
מיד עם הפעלת הסקריפט נוצר לי בגיליון שפתחתי ריכוז של כל המסמכים שנפתחו עם הקישור.
בצורה זו נכנסתי לכל מסמך, נתתי חיזוקים חיוביים והפנתי את תשומת ליבם של התלמידים לשגיאות שבוצעו. 
לאחר שהגיעו לתוצר כתבתי להם את המשוב הסופי ודרך הסקריפט הוא נשלח במייל לכל אחד מהתלמידים. 


יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

Blabberize ושילובו במסמך דוקס

ה- blabberize הוא כלי המאפשר להעלות תמונה , לאתר את אזור הפה או לארגן כזה ולהוסיף לתמונה מלל.
נכון, אנו מכירים היטב את ה-voki אך היתרון של הכלי הנוכחי היא שניתן להעלות כל תמונה אישית , אינטרנטית (בכפוף לזכויות יוצרים) או ציור שציירנו ואנו רוצים להאניש ולתמלל אותו.
דוגמאות בהמשך...

השיקולים הפדגוגיים בשימוש בכלי :
אנו כמורים מרבים בסוף שיעור או סיום יחידת לימוד לבקש מהתלמידים לכתוב מהו המידע שנוסף להם, מה הם למדו מהמשימה, לסכם את המידע וכדומה.
השימוש בכלי גורם לתלמידים לעשות חשיבה מטה - קוגניטיבית , לחשוב על התהליך שעברו ולסכמו בדרך חוויתית.
התלמידים לא מקליטים את המידע לפני שערכו וכתבו מה הם עומדים להגיד ותוסיפו לכל זה את אלמנט החוויה.

שתי דוגמאות שבהן השתמשתי בכלי:
במסגרת שיעור גיאוגרפיה התכוונתי לערוך חזרה על מיומנויות מפה.
בגלל שנושא המזרח התיכון בוער בימים האחרונים - שקלתי לתת לכל קבוצת תלמידים מפה נושאית של המזרח התיכון שאותה הם ינתחו ויסכמו את המידע שצברו באמצעות הכלי.
בשיעור הצגתי לתלמידים את הכלי והדגשתי שאין להקליט לפני שעורכים את המלל - מה למדנו.
ראיתי ילדים חושבים!!! לא פועלים בצורה פזיזה ושוקלים את המילים. וכמו בתיאוריות לא יצקתי את הידע אלא הנחתי את התלמידים וסייעתי להם לארגן את המידע שצברו עד הקלטת הידע לכלי.
מעבר לזה,  כל תלמיד השקיע חשיבה לא מעטה בבחירת התמונה שאותה יאניש:
היו תלמידים שלמדו את מפות הכלכלה ובחרו במטבעות, בדמות כלכלית המרצה בפני קבוצה (וזה לא ברור מאליו שתלמידים בכיתה ו' יודעים מהי כלכלה)
בסיום התהליך אצרף חלק מהתוצרים.
קישור למשימה
קישור לאחד התוצרים:
שימו לב לתחילתו של דיאלוג במסמך - דרך הוסף הערה אני מכוון את התלמיד להערה.
בשיעור הבא או בבית הוא מקבל משוב אישי ממני ע"י כניסתו למסמך ואז מתקן.
יפה לראות את הריפלקציה שכתב. (למרות שהיא דורשת תיקונים)
אבל כאן זה תפקידי כמורה ומכוון.

להלן סרטון הדרכה שיסביר אחר השימוש בכלי:


קישורים:
Blabberize
המרת קבצים




יום שבת, 5 באוקטובר 2013

ניהול ומעקב אחר תוצרי למידה ומסמכי דוקס

כשתוצרי הלמידה ברשת , לרוב, הם כוללים כתובת אינטרנט וקוד הטמעה.
דבר זה מקל על אופן איסוף ומעקב אחר התוצרים ומעצים את שיתופם בקרב התלמידים מה שעשוי לקדם למידת עמיתים. 

אני משתמש בטופס של גוגל שבו אני מבקש מתלמידי לרשום את שמם ולהדביק את כתובת התוצר ואחר כך מרכז את נתוני הטופס בדף באתר. 

כך, שאני רוצה לבדוק תוצר כלשהו אני פותח דף באתר ולחיצה על קישור פותחת אותו.
ראו דף לדוגמא

להלן סרטון הדרכה שיסביר את המהלך.
שלב - 1 הכנת טופס לאיסוף תוצרים


שלב 2 - פרסום הטופס באתר - הצגת מסד הנתונים


יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

מחברת דיגיטלית - יתרונותיה ודרכי השימוש בה.

מחברת דיגיטלית היא מחברת מרובת מדיות: במחברת דיגיטלית ניתן לשלב תמונות, וידיאו וקבצי קול.
המחברת הדיגיטלית של גוגל מאפשרת בנוסף אפשרות של שיתוף סינכרוני וא- סינכרוני והשמירה האוטומטית החוסכת זמן יקר בפתיחה ושמירה של מסמך.

יתרונות השימוש במחברת הדיגיטלית נעוצים במאפייני המדיה המרובים שניתן לשלב. כך, המשימות הניתנות לתלמידים משתנות כאשר ניתן לגוון ולהשתמש במידע מגוון.

דוגמא למחברת דיגיטלית בגיאוגרפיה:
הערות לפני צפייה:

  • המחברת מסודרת לפי רצף כרונולוגי. 
  • בהתחלה השתמשו התלמידים בפורמט לכתיבת התשובות ובהמשך הוסיפו מדיות שונות. 
  • המשימות ניתנו באתר המקצוע. חלק מהתלמידים העדיף להעתיק את השאלות למחברת ולענות וחלקו להשיב בתשובות מלאות.  




כפי שניתן לראות בדוגמא: המחברת כוללת טקסט, קישורים לתוצרים שהתלמיד עשה בכלים אחרים, תמונות, קישור לסרטי וידיאו וכדומה.
כמורה, האפשרות לדעת בכל זמן נתון את התקדמות התלמיד, השליטה שלו בחומר הנלמד, ביצוע משימות הניתנות בכיתה ובבית הן חשובות במיוחד.
בהמשך, אדגים שימוש בכלי גוגל כדי לרכז את המחברות הדיגיטליות לצורכי הערכה.

טיפים לניהול מחברת דיגיטלית:
1. שער למחברת בדף הראשון - דומה לשער שעושים לכל מחברת.
2. הסכמה עם התלמידים על הפונט שיכתבו במחברת ועיצוב הכותרות כדי למנוע מחברת לא מאורגנת.
    עם תלמידי קבענו כתב שחור/ כחול בגודל 14-16 ועיצוב כותרות בצבע אחיד.
3. הוספת תאריך בתחילת שיעור.
4. מיד עם פתיחת המחברת שיתוף המורה.

סרטון הדרכה - פתיחת מסמך בגוגל דוקס:
שימו לב :
1. כניסה למסמך דרך אתר בית הספר, כניסת משתמש, כל תלמיד עם היוזר האישי שלו.
2. בכותרת המסמך, אני מבקש מהתלמידים - לכתוב: "מחברת גיאוגרפיה, שם התלמיד, כיתה" - זה מסייע לי בהמשך לאתר את המחברות.




בפוסט הבא - אדגים כיצד ניתן בקלות לרכז את המחברות למעקב ובדיקה.